קומפוזיציה | חשיבה קדימה ותכנון מקדים

הרבה אנשים (וצלמים) הם אנשים ספונטנים שמחליטים לצאת לצלם על בסיס "מה שבא ברוך הבא"

זה טוב ומבורך אך לא תמיד מתאים לכל סיטואציה ולא מעט מגיעים המקרים של "אילו רק הייתה לוקח את העדשה ההיא איתי ולא משאיר בבית הייתי יכול לצלם את זה".

לתכנן מראש ולחשוב קדימה הינו דבר חשוב שעשוי להבדיל בין צילום בפוּקס (מזל) לצילום אשר חשבנו עליו במחשבה תחילה והתכוננו כראוי לו.

קחו לדוגמא אותי,
ביום חמישי בצהרים אני וחבר החלטנו לתכנן לצאת לצלם באותו לילה,
אני שכבר מזמן חשבתי על לצייר באור (או במילים אחרות במקרה שלי - להשתמש בפלאשים כתאורה עקרית)
הצעתי לו לצאת לעיר הקרובה, לחפש מבנים מעניינים ולצלם אותם בחשיפה ארוכה בתוספת של תאורת פלאשים.
הוא כנגד הציעה לנסוע לקסריה ולצלם שם ואף לבדוק את מצב הים (אולי הוא ברח ואף אחד לא יודע ?)

אני מייד נכנסתי להכנות :

להטעין סוללות של הפלאשים (תמיד טוב שיש כמה סטים של רביעיות - במקרה שלי 24)
להטעין סוללות של המצלמה (תמיד טוב שיש כמה - לי יש 4)
לבדוק שהחצובה ברכב
להביא מטריית תאורה או שניים
להביא חצובת תאורה + משקולת (כדי שלא תעוף לי ברוח)
להכין את תיק הצילום עם עדשות רלוונטיות (500 ממ' למשל לא באה בחשבון בלילה ולעומת זאת 10-20 ממש אידיאלית)
לבדוק שיש פנסי ראש (מאוד חשוב ומומלץ)
להביא סלייבים, כבלים, כבל שחרור (שלט), ג'ילים ושאר אביזרים קטנים.

אחרי שהכל היה מוכן וארוז הלכתי לישון קצת
ובלילה נפגשנו בקיסריה.

אוקי מה עכשיו ?
נו ברור, מתמקמים ומנסים לצלם את האקוודוקט המפורסם בחשיפה ארוכה כפי שדיברנו...

30 שניות חשיפה ב-ISO 400

לא יצא משהו כלל
והחלטנו להמשיך לשלב הבא : תאורה מלאכותית

מיקמנו את המצלמה מחדש בזווית דומה
נעלנו מראה (נעילת מראה מאפשרת מזעור רעידות בעת צילום בחשיפה ארוכה)
השארנו את אותם נתוני חשיפה (בשביל לשמר את השמיים)
והוצאנו פלאש מהתיק.

שלחתי את השותף שירוץ בגב האקוודוקט ויפליש עם הפלאש שאיתו ביד באופן ידני
את הקשתות...

התוצאה הייתה נחמדה, אבל לא מעבר לזה - לא ה"וואו" שחיפשתי

ואז אמרתי לעצמי... טוב אם אין ברירה - צריך גם לרוץ בעצמי ולתת שכבת אור נוספת.
מה שהחלטנו היה שהוא ירוץ שוב בגב האקוודוקט ואני ארוץ בחלקו הקדמי ואתן תאורה ברגליים של האקוודוקט
על מנת שלא ישארו קטעים נרחבים שחורים וחסרי פרטים.

התוצאה לא איחרה לבוא ואיתה גם ה"וואו" שרציתי


כמה טיפים נוספים בצילומים המשלבים תאורה מלאכותית :

1. ביחרו בקומופיזציה מנצחת - גם אם זה אומר לבצע את הצילום מספר פעמים עד שמוצאים את הזווית הנכונה (הרי בחושך די קשה לראות את מה אנחנו מצלמים).
   
   
2. תמיד הפלישו עם הגב למצלמה ככה שהמצלמה לא תקבל את ההבזק ישירות.
   
   
3. אל תעמדו בין המבזק לבין המצלמה אחרת הצללית שלכם תופיע בצילום !
   
   
4. אל תתפשרו בשום מצב, הצילום הרבה יותר מאתגר אך התוצאות בסוף מדהימות ושוות את ההשקעה.

מנפלאות האדם | איך לא מתנהגים

* פחות על צילום, אך יותר חשוב מכך - על נפלאות בני האדם *

הכל התחיל לפני הרבה הרבה שנים כאשר אחד מהעצים בחורשה שמול הבית התחיל לגסוס ולהרקב,

בצעד מניעה למען לא יקרוס על מבנים או אנשים הוחלט להוריד את העץ ולהשאיר את הבסיס + חתיכת גזע
באורך של קצת יותר מ-2 מטרים.

עם השנים ליבת העץ נרקבה עוד ונוצר חלל בתוך גזע העץ אשר חיות שונות ומשונות החליטה לנצל לצורך מגורים.

בשנים האחרונות זוג תוכי דררה החליטו כי גזע זה יהיה מקום מושבם הקבוע
וכך נוצר לו קשר גומלין שבו אני הייתי יושב עם משקפת ומתצפת ועוקב אחריהם והם היו מגדלים עוד דור של תוכי דררה.

בחודש האחרון שוב נפל הפור והחליטו כי יש לגזום את העצים בחורשה ואף להוריד אחדים אחרים,
עץ זה סומן להישאר על מנת שלא לפגוע בקן הדררות.

בשישי האחרון יצאתי מביתי וכהרגלי הצצתי לכיוון וראיתי כי הגזע במקומו,
אך אבוי בשישי בצהריים כשחזרתי - הגזע לא היה עוד !

הזדעקתי והזדעזתי, איך יתכן כי הגזע שהיה לנו לאנדרטה של ממש נעלם לו ?
רצתי למקום ומצאתי גדם עץ חלול ובתוכו ביצה בודדת אשר נשארה זכר לחורבן הבית.

התייעצתי וחשבתי, אם חתיכות הגזע עדיין בסביבה אולי אפשר להרכיבו בחזרה ?
יצאנו וחיפשנו וגם מצאנו שאריות גזע מפורקות ומיועדות לגריסה לפני הובלה.

אצנו רצנו ואספנו אותם והתחלנו בבנייה :


אחרי חצי שעה של העברת חלקים והרכבתם כבר התחלנו לראות את הגזע תופס גובה


בסיום ההרכבה,
שכנה שאלה אותי מתי לדעתי יחזרו הדררות בחזרה לבית שהורכב מחדש...
אני בתשובה אמרתי שלדעתי יקח הרבה זמן בגלל כל התראומה שעברו והריח של בני האדם
אשר דבק לחלקי העץ.

לא עברו יותר מ-10 דקות וכבר נחתה לה דררה על העץ


לא האמנתי ואפילו התרגשתי קצת, ואחרי כדקותיים כאשר הדררה הרגישה בטוחה מספיק
היא נכנסה פנימה לגזע וחזרה לדגור על הביצה (שכנראה כבר מתה).

כרגע הגזע עומד על בסיס המשקל שלו אך התוכנית היא לעגן את החתיכות אחת לשנייה
ולשמר את הגזע כאנדרטה למען יראו את חורבן הבית.

תודה ענקית ליעל אישתי לעתיד שעזרה לי להרכיב ולבנות ותמכה ועזרה :)

טיפ לצילום | מזג אוויר

מזג אוויר לא אמור ולא צריך להפריע לנו הצלמים

תמיד נוכל למצוא מצב שבו מזג אוויר יועיל לנו ויעזור לנו לקבל את הצילום הראוי
עם הלך הרוח (MOOD) המתאים, כמובן כל זאת כאשר אנו מצלמים בחוץ ולא בפנים עם מזגן :)


אובך / סופות חול
אובך יכול לעזור לנו לצילום פנים (Portraits), האובך משמש כמרכך אחד ענק
ויוצר לנו צילום נטול צללים, אני אישית בצילום הבא השתמשתי בסופת החול על מנת לתת לתמונה
מראה ישן נושן למרות שהיא צולמה ב-2006.

לרוב צילומי נוף לא מומלצים לצלם בזמן אובך, אך תמיד יש יוצא מן הכלל.


עננים מפוזרים (Scattered skies)
עננים מפוזרים בשמיים (בעיקר לבנים) תורמים לענייין בפריים בצילומי נוף ואף דוגמנות
לעומת שמיים כחולים ריקים. תמיד השתדלו לא להשאיר אזורים רקים (מתים) בפריים על מנת לשמור אותו
עשיר ומלא עניין.

עננים כבדים (שחורים)
לעומת עננים מפוזרים אשר מוסיפים חן ועניין לפריים יש את ענני הגשם הכבדים,
עננים אלה מוסיפים הרבה דרמטיות ומכוון את הצופה למצב הרוח המתאים והקודר.



ערפל / עשן
משמש להוספת דרמטיות וכן "ללכידת" קרני אור (שמש או אפילו פלאש מלאכותי)
הפוטנציאל עצום ורק צריך לדעת איך למצות אותו עד הסוף ובאילו סיטואציות.

סופות ברקים
ברקים הינם תופעה מרשימה ומלהיבה אשר מתרחשת רק בעונת החורף בישראל ולכן יחסית מצומצמת.
צילום ברקים מצריך קצת הכנה מראש של בחירת מיקום מוצלח אשר יתן הרבה נוף בלי הפרעות שטח (עצים / קווי חשמל וכו'...) וכן שעדיין יאפשר לנו להשאר יבשים אם יתחיל גשם, מיקומים מוצלחים במיוחד הם קו החוף בישראל אשר שם אפשר לתפוס הכי הרבה ברקים בפרק זמן קצר, את החשיפה נבצע במהירות איטית (אפילו 30 שניות) ובצמצם יחסית סגור (F13 ומעלה).

גשם
גשם עשוי להיות מזיק למצלמה ולציוד הצילום שלנו אם לא נשמור עליו
אך מצד שני הוא בהחלט תוספת מעניינת למבנה הפריים כ"אפקט" טבעי למהדרין.
מומלץ לצלם את הגשם בחשיפה איטית למדי על מנת שטיפות הגשם ימרחו.

טיפ נוסף שהוא תוצר לוואי של גשם הינם השלוליות שמגיעות אחרי הגשם,
צילום השתקפויות במיוחד בתוך העיר בסביבה אורבנית הינו דבר מעניין שתמיד תופס הרבה מבטים ועניין
מהקהל הפוטנציאלי.