הינה לכם ג'דגט מעניין למדי אשר ישפר את יכולות הצילום של כל צלם וידאו או סטילס באשר הוא.
מדובר במסך בגודל 7 אינץ' (יש גם גרסה של 10 אינץ') אשר מאפשר לצפות במה שהמצלמה רואה באופן אלחוטי עד למרחק של כ-15 מטר.
הדבר מאוד יעיל לצלמי וידאו אשר צריכים לבצע פוקוס מדוייק על מסך גדול (מאשר על מסך 3 אינץ' של המצלמה) ובכך לדייק יותר על האובייקט (הרי בצילומי וידאו במצלמות HDSLR אין אפשרות לפוקוס אוטומטי !).
עוד יתרון גדול של המערכת הוא לצלמי טבע, דבר המאפשר למקם את המצלמה במסווה ולהתרחק מהמקום,
באמצעות המסך ושלט אלחוטי לבצע צילומים ובכך לבנות מחסה קטן באופן דרסטי מאשר אילו היינו צריכים להיות בתוכו גם כן.
סקירה מלאה של המסך תעלה בבלוג ברגע שאקבל אותו.
This DSLR wireless monitor takes the video or still photo feed from any DSLR camera or video camera and sends it wirelessly to a seven inch or 10″ portable, battery powered monitor. Read more about it at www.robertbenson.com/blog
Time Lapse (או איך שלא קוראים לזה בעברית)
הינו תחום צילום מאוד מעניין ומלהיב אשר מאפשר לצלמי סטילס ליצור 'סרטים' המופקים מצילומי סטילס
במהירות גבוהה.
להבדיל מ-Stop Motion אשר בו מצלמים פריים-פריים של דמות האנשה (לדוגמא דמויות פלסטלינה),
ב-TL הצילום מתקיים בכל מצב ובכל מקום ואינו קשור לאובייקט או הנוף המצולם.
הרעיון מאחורי TL פשוט, מצלמים רצף תמונות בזמן מוגדר מראש כאשר בין צילום לצילום ישנה הפסקה, כך שבעת הרצת רצף התמונות, מהירות התנועה תראה כמהירה מאוד, ומכאן המושג LAPSE (משך זמן).
זוכרים כשהייתם ילדים הייתם מציירים באחת הפינות של המחברת בכל עמוד תמונה קטנה אשר קצת שונה בכל דף ואז הייתם מדפדפים מהר ורואים מעיין "אנימציה" ? זה בערך זה :-)
אז איך יוצרים רצף TL ?
העניין פשוט ולא מסובך כלל !
מוצאים אזור מעניין, בדוגמא שלי, בחרתי בכביש החוף (כביש מספר 2) אשר התנועה זורמת בו כל הזמן, ולכן TL יצא לא רע כי כל הזמן יש התרחשות בפריים.
מציבים את המצלמה על חצובה, מקפזים ו... מתחילים לצלם.
חשוב לזכור שכל 25 תמונות שתצלמו יחשבו לשנייה אחת בלבד בסרט, כך שאם תרצו לדוגמא סרטון של 10 שניות, תאצלו להפרד מ-250 חשיפות במצלמה שלכם.
את החשיפות יש לבצע בהפסקה בין צילום לצילום, ככל שההפסקה תהיה ארוכה יותר, כך הקפיצות בסרט יראו "מגושמות" יותר ופחות עדינות.
בדוגמא שלי, בחרתי בקפיצות של שנייה בין תמונה לתמונה וצלמתי כ-450 פריימים.
עכשיו אתם בטח שואלים, רגע... אני צריך לעמוד ליד המצלמה וללחוץ כל כך הרבה פעמים על כפתור החשיפה ?
התשובה היא לא... וכן... זה תלוי אם אתם מאובזרים עם Intervalometer (מפחיד קצת המילה הזו...)
תפקידו של ה-Intervalometer הינו לקבל הגדרת זמן חשיפה ואת משך ההפסקה בין החשיפות ולתת פקודה למצלמה, זהו בעצם שלט חשיפה די פשוט אשר תגדירו בתחילת הצילום.
אם אין לכם אחד כזה, Canon (ואולי גם NIKON) יספקו לכם אחד בחינם !
עם דיסק ההתקנה שקיבלתם עם המצלמה ישנה תוכנה אשר בעת חיבור הלפטופ למצלמה תוכלו לבצע את החשיפה בקפיצות לפי ההגדרה שלכם.
חשוב לזכור כי אם אתם מצלמים רצף תמונות לקראת השקיעה או הזריחה, שינוי התאורה בפרק הזמן יהיה משמעותי ויש לקחת אותו בחשבון.
ניתן להגדיר את המצלמה במצב APERTURE PRIORITY ובכך לתת למצלמה להשלים את זמן החשיפה ככה שהפריימים יהיו זהים מבחינת אור... או פשוט להשאיר במצב ידני מלא ולראות איך התאורה משתנה לאורך הסרטון (מאוד מומלץ ויפה).
לאחר שיש לנו את רצף התמונות, נערוך אותם בתוכנת העריכה האהובה שלנו (חשוב להקפיד על עריכה אחידה בכל התמונות כך שהצבעים והחשיפה יתאימו), שימוש ב-BATCH יהיה הכי כדאי ויעיל*.
את התמונות נמיר ל-JPG (אם צילמתם ב-RAW כמוני) ונקטין לגודל סביר יותר, רצוי באזור FULL HD (דהיינו 1080 פיקסל גובה).
לסיום, על מנת לבצע את איחוד הרצף לסרט נצטרף להשתמש ב-QuickTime PRO (הגרסה שבתשלום) או בתוכנה חינמית אחרת (יש את VIDEOMATCH אשר חינמית עד גבול מסוים @ http://gromada.com/videomach/index.php).
אמשיך את ההסבר ב-QUICKTIME PRO היות ואני משתמש בתוכנה זו,
פותחים את התוכנה ונכנסים ל-FILE, תחת FILE יש את האופציה OPEN IMAGE SEQUENCE
בוחרים באופציה זו.
בוחרים בקובץ ה-JPG הראשון שלנו ששמרנו בספרייה, בוחרים ב-FRAME RATE בתחתית החלון ב-24 פריימים או 25 (זה לא יותר מדי משנה עבורנו) ומאשרים.
כעבור מספר שניות, הסרטון יהיה מוכן לקידוד.
שוב פעם תחת FILE הפעם בוחרים EXPORT.
בחלון אשר יפתח נבחר ב-Movie to MPEG-4 (במידה ואנו מעוניינים לפרסם את הסרטון שיצרנו באינטרנט),
ונכנס ל-OPTIONS לאפנון ההגדרות בצורה מדוייקת יותר.
בחלון זה נשנה מספר פרמטרים לפי התמונה המוצגת למעלה,
ניתן לשנות את ערך ה-Data Rate על מנת להשפיע על ה-File Size הסופי.
כיום עם אינטרנט מהיר, 7 מגה ואפילו 20 מגה זה כבר לא משמעותי במיוחד, ניתן להעלות את הקובץ הסופי ל-VIMEO או YOUTUBE ולשתף עם משפחה וחברים.
נאשר את התפריט, נבחר ספרייה לשמירה ו... זהו !
הינה התוצאה שלי :
* BATCH הינה פונקציה אשר קיימת ברוב תוכנות העריכה וארגון התמונות אשר לוקחת מקבץ כגדול של קבצי תמונה ומבצעת פקידה עריכה אחידה על כולם במכה אחת... חוסך זמן והרבה כאב ראש !
בפוסט זה אדון במספר כללי אצבע אשר יעזרו לכם לבצע חשיפות מדויקות יותר גם כאשר אין לכם מד אור כלל במצלמה !
אתחיל עם כלל האצבע הבסיסי ביותר - Sunny 16
כלל אצבע זה בעצם קובע כי ביום בהיר עם שמש מלאה (בצהריים) שימוש ב-F16 כצמצם
ו-ISO שווה למהירות התריס תניב חשיפה נכונה.
מה הכוונה ISO שווה למהירות התריס ?
כאשר ה-ISO מוגדר על 100, מהירות התריס צריכה להיות ב-1/100 (או המהירות הקרובה ביותר 1/125).
כאשר ה-ISO מוגבר על כל ערך אחר (200,400, 800 וכו') כך גם מהירות התריס תעלה בהתאם ותתאים לערך ה-ISO.
פשוט, נכון ?
הינה טבלה עם פירוט נוסף על Sunny 16 ומצבים נוספים :
צילום בצהרי יום שמש בהיר
f/22
f/16
f/11
f/8
f/5.6
ISO 100 - תריס 1/60
ISO 100 - תריס 1/125
ISO 100 - תריס 1/250
ISO 100 - תריס 1/500
ISO 100 - תריס 1/1000
ISO 200 - תריס 1/125
ISO 200 - תריס 1/250
ISO 200 - תריס 1/500
ISO 200 - תריס 1/1000
ISO 200 - תריס 1/2000
ISO 400 - תריס 1/250
ISO 400 - תריס 1/500
ISO 400 - תריס 1/1000
ISO 400 - תריס 1/2000
ISO 400 - תריס 1/4000
שלג או חול בהיר
(חול ים)
שמש בהירה
יום אביך
עננות קלה
(לא עננים כבדים)
שמש בהירה
בצילום בצל מלא
f/22
f/16
f/11
f/8
f/5.6
צללים קשים ויתכנו
גם החזרי אור
צללים קשים
צללים רכים
יראו קצת צללים
תוצאה ללא צללים
*** חשוב תמיד לזכור כי מהירות התריס תתאים לערך ה-ISO, מה שאומר שאת הצילומים נבצע ב-MANUAL
מלא.
כלל אצבע לצילום הירח בלילה
כלל האצבע לצילום ירח מלא הוא F11 כאשר מהירות התריס גבוהה בשליש סטופ מעל ערך ה-ISO
לצילום חצי ירח נשתמש ב-F8 ולסהר ב-F5.6
כלל אצבע למניעת רעידות (טשטוש) בצילום
מהירות התריס לא תפחת מערך אורך המוקד,
לדוגמא בעדשת 50ממ' נשתמש במהירות תריס של לפחות 1/60
בעדשת 100ממ' נשתמש במהירות תריס של לפחות 1/125
וכך הלאה...
*** אל תשכחו את ה-CROP FACTOR הקיים ברוב המצלמות הקיימות בשוק, יש לקחת אותו בחשבון
בחישוב אורך המוקד !
כלל אצבע לחשיפה מאוזנת
מכירים את כלל האצבע למדידת אור מכרטיס (קלף) 18% אפור ?
יפה מאוד, רק מה - לרובינו (ואני בניהם) אין כרטיס אפור זמין בתיק הצילום למדידות אור
(יש כרטיס אפור חינם אשר מגיע עם הספר - מדריך לצילום של נשיונל גיאוגרפיק - בכריכה האחורית).
אז מה נעשה ?
נבצע מדידה מכך היד שלנו !
כן כן, זה פשוט פטנט גאוני, נחזיק את היד מול המצלמה כך שהיא ממלאת את כל הפריים
נחזיק את היד כך שכך היד תפנה לכוון האור.
נבצע מדידה עם המצלמה ונוסיף סטופ אחד יותר.
*** יש לזכור לקחת בחשבון את גוון העור של הגוף בעת מדידת אור שכזו.
כלל אצבע לצילום שקיעות
ולסיום כללי האצבע להפעם, נצלם שקיעה בצורה נכונה.
מדידת אור מהחלק הצמוד לשמש מעליה (מבלי להכליל את השמש עצמה)
יתן לנו מדידה נכונה.
בשביל לקבל קצת יותר דרמטיות ניתן להוריד סטופ אחד ולבדוק תוצאות.
כאשר יוצאים לצלם בים, חשוב לחשוב מה לקחת, איך להתארגן בשטח ומתי להגיד די, אחרת יתחיל כאן בלאגן.
אוקי, אז אתמול יצאנו לצלם בחוף הים לקראת שקיעה,
לשחק עם ציוד חדש, להנות וכמובן לאמן את המוח בקומפוזיציות מאתגרות (או שלא).
הים בכלליותו הוא מקום אכזר למצלמות וציוד צילום, יש רוח ברוב הזמן, המון מלח באוויר, לחות, רסס וכמובן האויב הגדול - חול ים !
לפני שנתחיל לדבר על הצד הצילומי, הינה מספר נקודות אשר יעזרו לכם בהתארגנות ובצילומים כאשר מדובר בסט לא ספונטי.
א. קחו משקולות לחצובות - המצאה מבורכת אשר תמנע מהחצובות עם המטריות לעוף ברוח ולהתרסק על
הקרקע, ישנן משקולות ברזל כמו זו שאני השתמשתי ויש גם משקולות הבנויות משקים רקים אשר ממלאים
בשטח בחול ואבנים.
את המשקולת מרכיבים בבסיס החצובה בנקודה הנמוכה ביותר שאפשר על מנת ליצור מרכז כובד נמוך
ב. לבשו בגדים נוחים וכאלה שאין לכם בעיה שיתלכלכו או ירטבו.
ג. כדאי להביא לפחות כיסא אחד מתקפל (כאלה של קמפינג) שעליו תניחו את תיק המצלמה גבוה מעל החול.
כך תמנעו מהחול שעף באוויר להיכנס לתוך התיק ולפגוע בציוד שלכם.
ד. המנעו עד כמה שאפשר בהחלפת עדשות וכרטיסי זכרון בשטח, אם אין ברירה עמדו עם הגב לכיוון הים ועשו
זאת כמה שיותר מהר על מנת למזער אפשרות שיכנס לכם חול או רסס מלח לתוך גוף המצלמה והעדשה.
ה. בקשו מחבר (או חברה) להצטרף אליכם, הרבה פעמים תזקקו לזוג ידיים נוסף בהחלפת עדשות, החזקת ציוד
תאורה ובאופן כללי לסחיבת ציוד.
ועכשיו, לצד היותר מעניין, הצילומים !
החלטנו לצאת צלם אחרי שצפיתי בצילומים של כמה צלמים מחו"ל והמוזה הגיעה לה,
שעות אחר הצהריים המאוחרות (19:00 +/-) ובאופן ספונטני למדי ארזנו מהר ציוד ויצאנו לצלם.
בשמיים היו פזורים לא מעט עננים, דבר נהדר בגלל שהוא מוסיף עניין בפריים (אם אין עננים, יש פוטושופ לאלה שאינם שומרים כשרות).
הגענו לחוף, פרקנו ציוד והתחלנו להרכיב את הסט,
הרעיון המרכזי היה לצלם את יעל בקו המים עם תאורה מלפנים דרך מטריית סופטבוקס כמילוי עיקרי ותאורה מאחור עם מטריית כסף בשביל ליצור קו מתאר זוהר ונאה.
אפשר לראות ש-2 פלאשים מחוברים עם Trigger פשוט מספקים כמות אור אדירה על בסיס סוללות בלבד.
השתמשנו ב-2 סוגי Slaves,
הראשון הותיק של קקטוס והשני חדש עם אפשרות להרכבת 2 פלאשים על סלייב בודד.
למרות שהם אינם מאותה חברה, הם מדברים בניהם ללא בעיה ומסתנכרנים ממרחק של עשרות מטרים,
לדגם השני מבין השניים יש גם מקום למטרייה וכמובן גם אפשרות להרכבת 2 פלאשים.
מדוע בכלל להרכיב 2 פלאשים ?
התשובה פשוטה - כמות הרבה יותר גדולה של אור.
המטריות שהיו בשימוש הן :
כסופה מבפנים שחורה מבחוץ
ומטריית סופטבוקס
החצובות ג'נריות לשימוש בתאורה.
אפרופו חצובות...
לאחר סיום הצילומים והחזרה הביתה, אני יותר מממליץ לשטוף היטב את החצובות במים מתוקים, לייבש אותן
ולשמן, אחרת המלח יגמור עליהן מהר מאוד ותאלצו לקנות חדש. הינה לכם טיפ שווה !
עבדנו ב-ISO 400 וקצת גם ב-800
צמצם באזור ה-F9 ותריס באזור ה-1/60
הינה כמה תוצאות עם ובלי הפלאשים...
אפשר לראות בבירור את הבחירה בתאורה מרוככת מקדימה כמילוי עיקרי ואת פס התאורה מימין אשר נמצא בזווית אחורית ליעל
בצילומי צללית חשוב לרדת נמוך על מנת שהדמות תהיה על רקע השמיים המוארים, אחרת היא תבלע לכם.
חברת Getty Images אשר מתמחה במכירת תמונות וקליפי וידאו העלתה לרשת אתר חדש אשר מסביר לבונה אתרים ושאר מעצבים את מהות השימוש בצילומים ושאר מדיות ביצירות שלהם והדרך הנוכנה לבצע זאת מבלי לפגוע בזכויות יוצרים של צלמים.
האתר החדש מתאפיין בשפה קלה ובהמחשות ויזואליות אשר מקלות מאוד את ההבנה.
מומלץ ביותר ואפילו עוד יותר כאשר יש קישור מהאתרים שלכם לקטע הוידאו אשר מסביר זאת !
חברת SquareTrade, Inc. פרסמה בחודש שעבר את הדו"ח שלה המתבסס על יותר מ-60 אלף מצלמות אשר נבדקו מבחינת אמינות ביחס לתקלות בשנים הראשונות שלהם וביחס לעלותן.
כמה נקודות קצרות מתחום המאמר, מסתבר ש...
בממוצע 10.7% מהמצלמות הדיגיטליות יתקלקלו בשנתיים הראשונות
בממוצע 15.6% מהמצלמות הדיגיטליות יתקלקלו בשלוש השנים הראשונות
כמעט 40% מהמצלמות מתקלקלות כתוצאה מתאונה ולא מכשל במוצר
מצלמות יקרות יותר נוטות להיות אמינות יותר
מצלמות P&S של חברת פנסוניק אשר עולות פחות מ-300$ (בארה"ב) הן אמינות ביותר
מצלמות P&S של CASIO ו-POLAROID אשר עולות פחות מ-300$ הן המתקלקלות ביותר
בתחום ה-DSLR, ניקון וקאנון שוות ערך מבחינת אמינות (סיבה אחת פחות לריב בין המחנות :-))
הרבה אנשים (וצלמים) הם אנשים ספונטנים שמחליטים לצאת לצלם על בסיס "מה שבא ברוך הבא"
זה טוב ומבורך אך לא תמיד מתאים לכל סיטואציה ולא מעט מגיעים המקרים של "אילו רק הייתה לוקח את העדשה ההיא איתי ולא משאיר בבית הייתי יכול לצלם את זה".
לתכנן מראש ולחשוב קדימה הינו דבר חשוב שעשוי להבדיל בין צילום בפוּקס (מזל) לצילום אשר חשבנו עליו במחשבה תחילה והתכוננו כראוי לו.
קחו לדוגמא אותי, ביום חמישי בצהרים אני וחבר החלטנו לתכנן לצאת לצלם באותו לילה, אני שכבר מזמן חשבתי על לצייר באור (או במילים אחרות במקרה שלי - להשתמש בפלאשים כתאורה עקרית) הצעתי לו לצאת לעיר הקרובה, לחפש מבנים מעניינים ולצלם אותם בחשיפה ארוכה בתוספת של תאורת פלאשים. הוא כנגד הציעה לנסוע לקסריה ולצלם שם ואף לבדוק את מצב הים (אולי הוא ברח ואף אחד לא יודע ?)
אני מייד נכנסתי להכנות :
להטעין סוללות של הפלאשים (תמיד טוב שיש כמה סטים של רביעיות - במקרה שלי 24) להטעין סוללות של המצלמה (תמיד טוב שיש כמה - לי יש 4) לבדוק שהחצובה ברכב להביא מטריית תאורה או שניים להביא חצובת תאורה + משקולת (כדי שלא תעוף לי ברוח) להכין את תיק הצילום עם עדשות רלוונטיות (500 ממ' למשל לא באה בחשבון בלילה ולעומת זאת 10-20 ממש אידיאלית) לבדוק שיש פנסי ראש (מאוד חשוב ומומלץ) להביא סלייבים, כבלים, כבל שחרור (שלט), ג'ילים ושאר אביזרים קטנים.
אחרי שהכל היה מוכן וארוז הלכתי לישון קצת ובלילה נפגשנו בקיסריה.
אוקי מה עכשיו ? נו ברור, מתמקמים ומנסים לצלם את האקוודוקט המפורסם בחשיפה ארוכה כפי שדיברנו...
30 שניות חשיפה ב-ISO 400
לא יצא משהו כלל והחלטנו להמשיך לשלב הבא : תאורה מלאכותית
מיקמנו את המצלמה מחדש בזווית דומה נעלנו מראה (נעילת מראה מאפשרת מזעור רעידות בעת צילום בחשיפה ארוכה) השארנו את אותם נתוני חשיפה (בשביל לשמר את השמיים) והוצאנו פלאש מהתיק.
שלחתי את השותף שירוץ בגב האקוודוקט ויפליש עם הפלאש שאיתו ביד באופן ידני את הקשתות...
התוצאה הייתה נחמדה, אבל לא מעבר לזה - לא ה"וואו" שחיפשתי
ואז אמרתי לעצמי... טוב אם אין ברירה - צריך גם לרוץ בעצמי ולתת שכבת אור נוספת. מה שהחלטנו היה שהוא ירוץ שוב בגב האקוודוקט ואני ארוץ בחלקו הקדמי ואתן תאורה ברגליים של האקוודוקט על מנת שלא ישארו קטעים נרחבים שחורים וחסרי פרטים.
התוצאה לא איחרה לבוא ואיתה גם ה"וואו" שרציתי
כמה טיפים נוספים בצילומים המשלבים תאורה מלאכותית :
ביחרו בקומופיזציה מנצחת - גם אם זה אומר לבצע את הצילום מספר פעמים עד שמוצאים את הזווית הנכונה (הרי בחושך די קשה לראות את מה אנחנו מצלמים).
תמיד הפלישו עם הגב למצלמה ככה שהמצלמה לא תקבל את ההבזק ישירות.
אל תעמדו בין המבזק לבין המצלמה אחרת הצללית שלכם תופיע בצילום !
אל תתפשרו בשום מצב, הצילום הרבה יותר מאתגר אך התוצאות בסוף מדהימות ושוות את ההשקעה.
* פחות על צילום, אך יותר חשוב מכך - על נפלאות בני האדם *
הכל התחיל לפני הרבה הרבה שנים כאשר אחד מהעצים בחורשה שמול הבית התחיל לגסוס ולהרקב,
בצעד מניעה למען לא יקרוס על מבנים או אנשים הוחלט להוריד את העץ ולהשאיר את הבסיס + חתיכת גזע באורך של קצת יותר מ-2 מטרים.
עם השנים ליבת העץ נרקבה עוד ונוצר חלל בתוך גזע העץ אשר חיות שונות ומשונות החליטה לנצל לצורך מגורים.
בשנים האחרונות זוג תוכי דררה החליטו כי גזע זה יהיה מקום מושבם הקבוע וכך נוצר לו קשר גומלין שבו אני הייתי יושב עם משקפת ומתצפת ועוקב אחריהם והם היו מגדלים עוד דור של תוכי דררה.
בחודש האחרון שוב נפל הפור והחליטו כי יש לגזום את העצים בחורשה ואף להוריד אחדים אחרים, עץ זה סומן להישאר על מנת שלא לפגוע בקן הדררות.
בשישי האחרון יצאתי מביתי וכהרגלי הצצתי לכיוון וראיתי כי הגזע במקומו, אך אבוי בשישי בצהריים כשחזרתי - הגזע לא היה עוד !
הזדעקתי והזדעזתי, איך יתכן כי הגזע שהיה לנו לאנדרטה של ממש נעלם לו ? רצתי למקום ומצאתי גדם עץ חלול ובתוכו ביצה בודדת אשר נשארה זכר לחורבן הבית.
התייעצתי וחשבתי, אם חתיכות הגזע עדיין בסביבה אולי אפשר להרכיבו בחזרה ? יצאנו וחיפשנו וגם מצאנו שאריות גזע מפורקות ומיועדות לגריסה לפני הובלה.
אצנו רצנו ואספנו אותם והתחלנו בבנייה :
אחרי חצי שעה של העברת חלקים והרכבתם כבר התחלנו לראות את הגזע תופס גובה
בסיום ההרכבה, שכנה שאלה אותי מתי לדעתי יחזרו הדררות בחזרה לבית שהורכב מחדש... אני בתשובה אמרתי שלדעתי יקח הרבה זמן בגלל כל התראומה שעברו והריח של בני האדם אשר דבק לחלקי העץ.
לא עברו יותר מ-10 דקות וכבר נחתה לה דררה על העץ
לא האמנתי ואפילו התרגשתי קצת, ואחרי כדקותיים כאשר הדררה הרגישה בטוחה מספיק היא נכנסה פנימה לגזע וחזרה לדגור על הביצה (שכנראה כבר מתה).
כרגע הגזע עומד על בסיס המשקל שלו אך התוכנית היא לעגן את החתיכות אחת לשנייה ולשמר את הגזע כאנדרטה למען יראו את חורבן הבית.
תמיד נוכל למצוא מצב שבו מזג אוויר יועיל לנו ויעזור לנו לקבל את הצילום הראוי
עם הלך הרוח (MOOD) המתאים, כמובן כל זאת כאשר אנו מצלמים בחוץ ולא בפנים עם מזגן :)
אובך / סופות חול
אובך יכול לעזור לנו לצילום פנים (Portraits), האובך משמש כמרכך אחד ענק
ויוצר לנו צילום נטול צללים, אני אישית בצילום הבא השתמשתי בסופת החול על מנת לתת לתמונה
מראה ישן נושן למרות שהיא צולמה ב-2006.
לרוב צילומי נוף לא מומלצים לצלם בזמן אובך, אך תמיד יש יוצא מן הכלל.
עננים מפוזרים (Scattered skies)
עננים מפוזרים בשמיים (בעיקר לבנים) תורמים לענייין בפריים בצילומי נוף ואף דוגמנות
לעומת שמיים כחולים ריקים. תמיד השתדלו לא להשאיר אזורים רקים (מתים) בפריים על מנת לשמור אותו
עשיר ומלא עניין.
עננים כבדים (שחורים)
לעומת עננים מפוזרים אשר מוסיפים חן ועניין לפריים יש את ענני הגשם הכבדים,
עננים אלה מוסיפים הרבה דרמטיות ומכוון את הצופה למצב הרוח המתאים והקודר.
ערפל / עשן
משמש להוספת דרמטיות וכן "ללכידת" קרני אור (שמש או אפילו פלאש מלאכותי)
הפוטנציאל עצום ורק צריך לדעת איך למצות אותו עד הסוף ובאילו סיטואציות.
סופות ברקים
ברקים הינם תופעה מרשימה ומלהיבה אשר מתרחשת רק בעונת החורף בישראל ולכן יחסית מצומצמת.
צילום ברקים מצריך קצת הכנה מראש של בחירת מיקום מוצלח אשר יתן הרבה נוף בלי הפרעות שטח (עצים / קווי חשמל וכו'...) וכן שעדיין יאפשר לנו להשאר יבשים אם יתחיל גשם, מיקומים מוצלחים במיוחד הם קו החוף בישראל אשר שם אפשר לתפוס הכי הרבה ברקים בפרק זמן קצר, את החשיפה נבצע במהירות איטית (אפילו 30 שניות) ובצמצם יחסית סגור (F13 ומעלה).
גשם
גשם עשוי להיות מזיק למצלמה ולציוד הצילום שלנו אם לא נשמור עליו
אך מצד שני הוא בהחלט תוספת מעניינת למבנה הפריים כ"אפקט" טבעי למהדרין.
מומלץ לצלם את הגשם בחשיפה איטית למדי על מנת שטיפות הגשם ימרחו.
טיפ נוסף שהוא תוצר לוואי של גשם הינם השלוליות שמגיעות אחרי הגשם,
צילום השתקפויות במיוחד בתוך העיר בסביבה אורבנית הינו דבר מעניין שתמיד תופס הרבה מבטים ועניין
מהקהל הפוטנציאלי.
צילומי פנורמה מאוד מרהיבים ומעניינים אם מבצעים אותם נכון,
הם מאפשרים לנו לעקוף את מגבלת זווית העדשה בכך שאנו מצלמים מספר תמונוות חופפות
ומחברים אותם לתצרף אחד גדול - פנורמה.
לחצו על התמונה להגדלתה.
פנורמה מאפשרת לנו לחבר צילומים לאורך ולרוחב ולכלול יותר מרחבים ויותר פרטים בתוצאה הסופית
אז איך ניגשים לצלם פנורמה ?
ישנם כמה כללי יסוד :
את הצילומים מבצעים בחשיפה קבועה ושאינה משתנה בכלל הפריימים
או במילים אחרות - עובדים במוד MANUAL ולא משנים את הפרמטרים לאורך כל הצילומים
זאת עושים על מנת לשמור על חשיפה מאוזנת לאורך כל התצרף.
רצוי לצלם ב-WHITE BALANCE (איזון לובן) ידני על מנת לשמור על איזון גוונים זהים לאורך הצילום
וזאת כדי להקל על התוכנה לחיבור התמונות.
פנורמות רוחביות מצלמים כאשר המצלמה במצב מאונך (PORTRAIT) וזאת כדי שיהיה לנו הרבה חומר גלם לעבוד איתו ופנורמות אנכיות מצלמים כאשר המצלמה במצב מאוזן (LANDSCAPE).
אחרי שצילמנו את הרצף הרצוי, צריך לחבר אותו לתמונה אחת גדולה,
אני אישית משתמש ב-PT GUI, זו לא תוכנה חינמית אך שווה כל סנט לצלמים שרוצים להשקיע בתחום הפנורמות.
יש גם כלים ליצירת פנורמות חינמיות, ואפשר למצוא אותם בחיפוש פשוט ב-GOOGLE.
עכשיו אחרי שצילמנו את הפנורמה שלנו, ניגשים לעבודת החיבור
את הצילומים אני מצלם תמיד ב-RAW (לא רק פנורמות אלא את כל הצילומים שלי) ולכן אני יכול לבצע עריכות
בצורה קלה, נוחה ונטולת הפסדי איכות.
אני משפר את הקונטרסט, מוסיף קצת צבע אך לא נוגע בחיתוכים (CROP) או ביישור הפריים
את אלה אני משאיר ל-PT GUI להתמודד.
הוצאתי (EXPORT) את התמונות ב-JPG באיכות הגבוהה ביותר ופתחתי את PT GUI
התוכנה סופר אינטואיטיבית, נוחה וידידותית, תכלס השלבים פשוטים ולא היה באמת צריך לכתוב ולהמחיש זאת
אבל אני החלטתי להיות לארג' היום (מה לעשות אני במוזה, חזרתי מיום צילומים בדרום-אדום).
שלב ראשון : Load Images כמובן
Ctrl + A (או במילים אחרות "Select All") ו-OPEN כמובן.
שימו לב, בגלל שאני בונה פנורמה רוחבית / אופקית (איך שלא תקראו לזה, Landscape)
כל הצילומים הם מאונכים על מנת שישאר לי כמה שיותר "חומר" לעבוד איתו אחרי החיבור (יישור הפריים, חיתוך אזורים שלא מתאימים וכו'...), כפיש ?
השלב הבא : Align Images
הרצנו את שלב 2 ונפתחה לנו אופציה 3 ובמקביל קיבלנו PreView של הפנורמה שלנו...
רואים את ה"בטן" בתחתית הפנורמה, אזור מת שאינו מכיל פרטים ?
אנו לא מעוניינים בו ולכן קיימים 2 Sliders בצד ימין ולמטה של הפריים.
באמצעותם אנו יכולים לבצע CROP אפקטיבי לאזורים שאנו לא מעוניינים בהם,
"שחקו" איתם קצת והורידו את האזורים שאינם מכילים פרטים (ניתן לבצע זאת גם בשלב מאוחר יותר בפוטושופ
על הפנורמה המלאה בעזרת ב-CROP TOOL הידוע).
סגרו את החלון ולחצו על אופציה מספר "3" - Create Panorama
ותגיעו למסך הבא :
קיבעו את הגודל הרצוי לכם ב-Set optimum size (אני תמיד בוחר ב-MAXIMUM)
בחרו את היעד בו ישמר הקובץ שלכם (OUTPUT FILE)
ובחרו את רמת הכיווץ של ה-JPG שלכם (או בפורמט בו תשתמשו) באמצעות Settings
ל-PT GUI יש עם המון כלים (כמו HDR מובנה), נצלו אותם ותהנו מכל רגע עם פנורמות עשירות בפרטים
ובזוויות מגניבות שהעדשות שלכם פשוט לא יכולות להגיע אליהן בלי הטכניקה הזו.
ב-18 לפברואר הופכים את חיפה לסטודיו אחד ענק
צלמים, דוגמנים, מאפרים וכל הקשורים לכך מוזמנים להרשם (ללא תשלום)
ולההשתתף בחוויה יחודי ומלהיבה של צילומים משותפים, למידה, העשרת תיקי עבודות ועוד...
פאנינג בתרגום חופשי בעולם הצילום הינו צילום אשר צולם במהירות נמוכה ועוקב אחר אובייקט בתמונה,
התוצאה באה לידי ביטוי באובייקט חד (נגיד אופניים, מכונית, ציפור ועוד...) ורקע מרוח.
הינה דוגמא :
F18 ~ 1/60 @ ISO 100
אז איך מבצעים פאנינג איכותי ?
עושים זאת בעזרת עקיבה של המצלמה אחר האובייקט המצולם ובמהירות תריס איטית (חשיפה איטית יחסית) ובאמצע תהליך העקיבה לוחצים על כפתור הצילום.
זה מאוד חשוב לא להפסיק את העקיבה גם אחרי הלחיצה על כפתור הצילום לשנייה נוספת !
אך לפני הכל, איך בכלל נגשים לצלם תמונה שכזו ?
העניין מתבסס על תזוזת המצלמה ביחד עם תנועת האובייקט (לאותו כיוון כמובן) וצילום במהירות תריס איטית.
ככל שהאובייקט זז מהר יותר כך מהירות החשיפה (תריס) תהיה מהירה יותר.
את התמונה למעלה צלמתי במהירות חשיפה של 1/60 ב-ISO של 100 וצמצם מאוד סגור של F18
בגלל מהירות הצילום האיטית באמצע היום, הייתי חייב לתת פיצוי על כמות האור האדירה שנכנסה לחיישן ולכן סגרתי את הצמצם והשתמשתי ב-ISO הנמוך ביותר.
את הצילום בצעתי ממרחק קצר למדי של כ-5-10 מטרים בלבד עם כ-70 ממ' עדשה (עדשת זום),
באופן כללי מהירות חשיפה באזור ה-1/60 יעשו את העבודה בשעות היום כאשר יש שמש,
בשעות הערב והבוקר המצב יהיה יותר לכיוון ה-1/30 או שפשוט תעלו קצת ISO.
דבר נוסף וחיוני (אך לא חובה) זו חצובה או מייצב תמונה (IS בקאנון) אשר יעלה את איכות התמונה פלאים
בגלל שהצילום נעשה במהירות מאוד איטית וגם תוך כדי תנועה כל תזוזה אשר מחוץ לציר האופקי תיצור טשטוש לא רצוי, אז קחו את זה בחשבון.
דבר אחד לפני אחרון שכבר אמרתי, אל תפסיקו את התזוזה שלכם (העקיבה אחרי האובייקט) מיד אחרי הלחיצה על הצילום המשיכו לזוז עם האובייקט לשנייה אחת נוספת אחרי הלחיצה על הצילום, העניין הזה קריטי ומבדיל בין תוצאה טובה לתוצאה גרועה.
ועניין אחרון חביב,
אל תתיאשו בפעמים הראשונות, הטכניקה דורשת כמה ניסיונות עד שתופסים את העניין (ואני כותב את זה מניסיון, גם לי לקח זמן בפעם הראשונה).
איזון לובן בא להגדיר למצלמה מה הם הצבעים האמיתיים אשר סוררים סביבנו
נתקלתם פעם בצילומים שבצעתם ולא הבנתם למה הגוון שלהם כחול או כתום ?
כנראה שאיזון הלובן של המצלמה טעה או שבחרתם באופציה לא נכונה.
אז בואו נעשה סדר בלבן הזה...
איזון לובן לא תקין - הגוונים נוטים לכיוון הקר
גם כאן איזון הלובן לא תקין - הגוונים נוטים לכיוון החם
איזון לובן תקין !
נראה מסובך ?
נשמע מפחיד ?
האמת שממש לא
את איזון הלובן (White Balance) אפשר לתקן גם אחרי הצילום בעזרת תוכנות עריכה ומיון כמו Bridge ו-Lightroom (וכמובן Photoshop) במיוחד אם אתם מצלמים בפורמט RAW (שלדעתי מאוד מומלץ להתרגל אליו)
אך עדיין, תמיד מומלץ להשתדל לכוון את המצלמה כמה שיותר קרוב לצבעים הרלוונטיים ביותר
בהתאם לסיטואציה.
בכל מצלמות ה-SLR למיניהן (שאני מכיר) יש תפריט לאיזון לובן אשר מאפשר לכם לבחור את הסיטואציה המתאימה, נצלו את זה והשתמשו בו בתבונה, לא סתם הוא קיים.
חשוב גם לזכור להיות יצירתיים, לדוגמא ביום קיצי חם, קצת נטייה לגוונים החמים יעשה טוב
או בחורף כשקר או בלילה בצילומים עם הרבה דרמה, נטייה לגוונים הקרים... יעשה פריים טוב לפריים משובח.
רשומות
