התריס (Time Value)

התריס דומה מאוד לצמצם שעליו דברנו בפרק הקודם
ובעצם שניהם עושים את אותה הפעולה, שניהם באים לווסת את כמות האור המגיע לחיישן.
 

תפקידו העקרי של התריס כפי שציינתי היא לווסת את כמות האור, איך הוא עושה זאת ?
בקלות – הוא אחראי על זמן החשיפה, הזמן שהחיישן שלנו יחשף לאור, ובכך הוא מווסת את האור.

חשיפה איטית (יותר זמן חשיפה) יביא ליותר אור
וחשיפה מהירה (פחות זמן חשיפה) יביא לפחות אור

יתרונות נוספים של זמן החשיפה הוא כפי שציינתי למעלה היא האפקטים שאפשר להשיג
לדוגמא, חשיפה איטית למריחה של עצמים זזים (כמו צילום הכלב שפרסמתי בפרק החשיפה) או חשיפה מאוד מהירה להקפאת דברים זזים (כמו אדם רץ, מים זורמים או מטוס מהיר...)

דוגמא לצילום אשר מהירות התריס הייתה איטית מדי, מה שמתבטא בטשוטש הפריים (חוסר פוקוס)

אותה התמונה רק שבה שניתי את הגדרות מהירות החשיפה למהירה יותר, כך הרעידות של הידיים התבטלו והפריים נעשה חד וברור.

כלל אצבע : מהירות התריס לא תפחת מאורך המוקד הנתון

מה הכוונה ?
לדוגמא, אם אורך המוקד עומד על 100 ממ'
מהירות התריס לא תפחת מ-1/100

דוגמא אחרת, אם אורך המוקד עומד על 500 ממ'
מהירות התריס לא תפחת מ-1/500

חשוב לזכור שהמצלמה לא מתיחסת לכלל האצבע הזה,
ולכן כדאי להקפיד ולוודא שהמצלמה לא בוחרת מהירות תריס נמוכה מדי בצורה אוטומטית.

נקודה נוספת שחשוב לזוכר
 100 ממ' במצלמה דיגיטלית לא שווה ל-100 ממ' במצלמת פילם של 35 ממ' (FF = FULL FRAME)
היות וברוב המצלמות הדיגיטליות גודל החיישן לא כגודל פילם של מצלמת 35 ממ',
יש להוסיף מכפלה אשר נקראת CROP FACTOR לאורך המוקד הקיים.

במצלמות קאנון מהסדרה החצי מקצועית וסדרת החובבים יש להוסיף מכפלה של  x1.6 במצלמות ניקון מכל הסדרות (למעט סדרת ה-FF) יש להוסיף מכפלה של  x1.5 במצלמות אולימפוס מכל הסדרות יש להוסיף מכפלה של  x2

כך שלדוגמא בקאנון, עדשת 100ממ' תחשב כ-160ממ' אחרי CROP FACTOR
ולכן מהירות התריס על עדשת 100ממ' לא תפחת מ-1/160

שילוב הצמצם והתריס למלאכת הצילום
כידוע, האור שלנו בפריים מוגבל למצב הקיים, פריים חשוך ישאר חשוך
ופריים עתיר אור ישאר כך.

ולכן, אם נפתח את התריס מעבר למה שמד האור של המצלמה ימליץ לנו
יווצר לנו עודף אור שיש לטפל בו, או לחילופין אם נסגור את הצמצם נאלץ לתת יותר אור
ממקור אחר.

אם כך, מה נעשה במצב בו אנו רוצים עומק שדה מאוד רדוד (צמצם פתוח) אך יש לנו הרבה מאוד אור ?

נצלם במהירות גבוהה יותר (מהירות החשיפה = התריס)
או אם יש לנו פריים חשוך יחסית ואנו זקוקים לעומק שדה עמוק יותר ? (סגירת צמצם)
במצב כזה נאלץ לחשוף את הפריים הרבה יותר לאט.

כל אותו "משחק" של צמצם ותריס יכול להתבצע גם להיפך
היות וככל שאנו מצלמים לאט יותר כך צריכה המצלמה להיות יציבה יותר
היות ובצילום איטי, כל תזוזה שלנו (וכתוצאה מכך, תזוזה של המצלמה) יביא לטשטוש פריים.

פתרון אחד הוא לחבר חצובה למצלמה ולצלם, אך לא תמיד יש לנו חצובה
ולא תמיד אפשר להשתמש בחצובה.

ולכן, כאשר נרצה לצלם מהר יותר על מנת להשאר יציבים ולקבל חדות בפריים
נצטרך לפתוח צמצם כפיצוי לאיבוד האור עקב החשיפה המהירה.

להיפך, בצילום שיש בו הרבה אור אך אנו רוצים להביא לחשיפה איטית (כדי למרוח אובייקט לדוגמא) נאלץ לסגור את הצמצם על מנת לתת פיצוי לעודף האור שהמצלמה מקבלת.

נשמע קצת מסובך ?

הכי יעיל יהיה לתרגל זאת בצורה מעשית !